#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 1 דיני ממונות ונפשות מהיכן מתחילים ומדוע?	"דיני ממונות מתחילים מגדול משום כבודו, ומנינא דרבי לעולם התחילו מהצד (משום ענותנותו).<p dir=""rtl"">דיני נפשות מתחילים מהצד, רב אחר בר פפא אמר שאם יתחילו מהגדול כתיב &quot;לא תענה על ריב&quot; היינו רב, רבה בר בר חנה אר&quot;י מדכתיב &quot;ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו&quot;.</p>"	סנהדרין לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 2 האב ובנו הרב ותלמידו האם נחשבים לאחד או לשנים בטומאות וטהרות, דיני ממונות ודיני נפשות?	"לענין טומאות וטהרות - לעולם מונים להם שנים.<p dir=""rtl"">לדיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות - אם התלמיד צריך לגמריה ולסבריה של הרב אין מונים להם אלא אחד, אבל אם צריך רק לגמריה ולא לסבריה כגון רב כהנא ורב אסי מרב, מונים להם שנים.</p>"	סנהדרין לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו: 1 י' דברים שאמרו בין דיני ממונות ודיני נפשות האם שור הנסקל דינו כממונות או כנפשות?<p dir=""rtl"">כמה חילוקים יש במשנה ומה נוסף בברייתא?</p>"	"במשנה יש ט' דאין הכל כשרים לדון וכו' וכ&quot;ג חדא היא, וכולם אין נוהגים בשור הנסקל דכתיב &quot;לא תטה מפשט אביונך בריבו&quot; משפט אביונך אי אתה מטה אבל את המטה משפט שור הנסקל, חוץ מעשרים ושלושה (דהוקש למיתת הבעלים).<p dir=""rtl"">העשירי נוסף בברייתא והוא אין מושבים בסנהדרין זקו וסריס ומי שאין לו בנים ר&quot;י מוסיף אף אכזרי [וחילופיהן במסית].</p>"	סנהדרין לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 2 'הכל כשרין לדון דיני נפשות ואין הכל כשרים לדון דיני ממונות' 'כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות וכו' את מי בא לרבות בדיני ממונות ומדוע פסול בדיני נפשות?	"חד לרבות ממזר שאינו ראוי לבא בקהל אבל בא מטיפה כשרה, וחד לרבות גר שראוי לבא בקהל אבל לא בא מטיפה כשרה.<p dir=""rtl"">בדיני נפשות פסולים דכתיב (למסקנא דרב נחמן) &quot;ונשאו איתך&quot; בדומים לך.</p>"	סנהדרין לו:		
